שעונים הם חיה טכנולוגית שפועלת באמצעות מקור אנרגיה כלשהו, וסת לשעון ומנגנון לתצוגה (אנלוגי או דיגיטאלי). שלושת המרכיבים הללו פועלים תוך אינטגרציה מושלמת ומקיימים את המוצר שמלווה אותנו לאורך שעות היממה. כשתוהים לגבי המנגנון שמפעיל אותם, ניתן למצוא מספר אפשרויות למקור האנרגטי. כך או כך, מדובר על מקור סלולארי (בטריה) או מכני (באמצעות קפיץ). הוסת יכול להיות בעל תנועות מכניות עם תנועות אוטומטיות או שיש לו מנגנון קוורץ. אותו וסת משגיח על התנועה המדויקת והמדודה שבה המחוג עובר בכל שניה ושנייה.
מנגנון לתנועות מכאניות
שעון יד מכאני – משמעות העניין הוא שהוא מונע באמצעות קפיץ שנמתח. האנרגיה שמופקת להפעלת השעון היא תוצאה של מתיחת הקפיץ ושחרור המתיחה. הכוח מופעל על גלגלי השיניים ווסת הפעימות עד שכוחו תש והאנרגיה שבו מתרוקנת כליל ואז יש למתוח אותו שוב. מתיחה אחת של הקפיץ עשויה להספיק ל- 40 שעות של שעון פעיל. לאורך השנים האחרונות השינוי העיקרי במנגנון זה היה שינוי בחומרי הגלם.
מנגנון לתנועות אוטומטיות
המנגנון דומה לזה שבשעוני הקפיץ, רק שמתיחת הקפיץ החוזרת לא נעשית באופן ידני, אלא באמצעות מנגנון של השעון שעושה זאת באופן אוטומטי ויזום. על מנת להפעיל את המנגנון נדרשת תזוזה של היד. אותה תזוזה תפעיל רוטור – חוגה הרגישה לתזוזות ומותחת אותו שוב.
מנגנון קוורץ
מנגנון קוורץ מאפיין שעונים באיכות גבוהה , כשהטכנולוגיה חדישה ופותחה בשנים האחרונות יחסית (שנות השבעים). המנגנון הזה מורכב מגבישי קוורץ ששולחים זרמים קבועים ומדויקים ביותר, כשמקור האנרגיה הוא באמצעות סוללות. אותו זרם עובר דרך מנוע פעימות שהופך את האנרגיה החשמלית לאנרגיה מכאנית ומפעיל באופן מדויק את מחוגי השעון עד לרמת השנייה.
